באדיבות: על הצפון

כשהחלו בני הזוג אבנרי להתעניין במעבר צפונה, הובילה שיחה מקרית עם לינה, משווקת מטעם הקבלן, לפגישה בקיבוץ חולתה. "מיד לאחר הפגישה בקיבוץ היתה תחושת בטן שזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים", הם מספרים, "טבע ונופים מדהימים סביב, ולא פחות חשוב מכך – קהילה ומערכת חינוך שהדבר החשוב בהן הם האנשים".
אלא שההחלטה על המעבר תבעה מהשניים לא מעט אומץ: לפני כ-13 שנים הקימה ליאור (38), ספרית כלבים, עסק מצליח בנס ציונה, וגם לכפיר (43) עסק שהקים לביטוח ופיננסים, ושמרכזו בגבעתיים ואזור המרכז. מלבד סיכון הפרנסה והקריירה חייב המעבר גם התרחקות ממשפחתה של ליאור, המתגוררת באזור ראשון לציון, והתנתקות מהסביבה החברתית של הילדים נויה (9), גילי (7) ויונתן (4.5). "למרות הכול", מספרים בני הזוג, "החלטנו ללכת אחרי הלב והבטן". כפיר החליט להגיע לאזור המרכז ברכבת שלוש פעמים בשבוע, ליאור, שהצטרפה כאן לצוות החינוך הבלתי פורמאלי, מכרה את העסק שלה, והילדים? גם הם השתלבו במהרה בסביבה החדשה. כמה מהר? "כבר ביום השני הבנו שזה הדבר הנכון עבורם". ההחלטה, כך מספרים כפיר וליאור, נלקחה במסגרת המשפחה הגרעינית. "שיתפנו את המשפחה המורחבת רק לאחר סיום הליך הקליטה. במבט לאחור, למרות שעברה רק חצי שנה, זה הצעד הכי טוב וחשוב שעשינו".

אם הייתם צריכים לנקוב בדבר אחד שעבורו היה שווה לעזוב הכול ולהגיע לגליל, מה הוא היה? ולמה?
ליאור: "תחושת החופש של הילדים ובעלי החיים".
כפיר: "שני דברים, אבל הם הולכים יחד: הטבע והאנשים".
גילי: "להיות עצמאית בשבילי הקיבוץ".
נויה: "החברות בצוותא" (החינוך הבלתי פורמאלי בחולתה).
יונתן: "להיות חופשי ומאושר".

מהו הדבר שהכי חסר לכם כאן? למה אתם הכי מתגעגעים?
ליאור, גילי ונויה: "למשפחה".
יונתן: "לבית בנס ציונה".

מהו הדבר שהכי הופתעתם לגלות על החיים בגליל?
ליאור: "שהאנשים כאן יותר רגועים ואדיבים. קצב החיים אחר, המרדף למצוא כאן תעסוקה לילדים התגלה כמיותר".
כפיר: "שגם בתוך מרוץ החיים אפשר לחיות אחרת בחברת אנשים מדהימים וקהילתיות תוססת ותומכת".
יונתן: "שיש בקיבוץ יותר חברים".
גילי: "הפתיע אותי כמה חופשיים אנחנו בקיבוץ".
נויה: "הפתיע אותי השקט שיש בקיבוץ".

האם מספר האורחים שלכם גדל או הצטמק מאז המעבר לצפון?
"ללא ספק וחד משמעית – גדל. עד ימי הקורונה הפכנו להיות נקודת המפגש הצפונית למשפחה, לחברים ואף לחברים רחוקים, שהפכו להיות קרובים דווקא בעקבות המעבר".

איך אתם מבלים כאן את סופי השבוע והחופשים?
"בעיקר נהנים מנופי הגליל, הזרימות והמקומות המיוחדים – בטיולים רגליים, טיולי אופניים. בחולתה מספיק לצאת בטווח ה-100 מטר לחינדאג', וכבר אתה בעיצומו של טיול עוצר נשימה".

ולסיום – לחבר הכי טוב שלכם, הייתם ממליצים לעבור לגור בגליל?
"היינו ממליצים לא רק לחברים, אלא לכל מי שנפשו חפצה בחיים אחרים, שלווים, להיות חלק מקהילה מדהימה וליהנות בכל בוקר מחדש מחבל ארץ מדהים ביופיו, להעז ולנסות. לא לחכות בצד עד שתהיו מבוגרים מדי, ואז לשאול – איך לא ניסינו?".

קרדיט צילום: ג'רמי ווגל

מגשימים את החלום הגלילי
חולמים על חיי קהילה עשירים לצד שקט כפרי וירוק? אתם חולמים, בוודאי, על חולתה. הקיבוץ, השוכן בלב עמק החולה, מרחק נסיעה קצר ממרכזי הגליל העליון ובסמוך למושבה הציורית יסוד המעלה, מצוי עתה בתנופת קליטה ובנייה חדשה; רבים מצעירי היישוב שבו הביתה, ומשפחות רבות כבר הקימו בו את ביתן. זהו קיבוץ מתחדש המקיים בתוכו ערבות הדדית ומחזיק באמצעי ייצור משותפים.

קהילת הקיבוץ מונה כ-650 תושבים, מהם כ-280 ילדים; קהילה תוססת בעלת אופי חילוני ברובה, המקיימת חיי תרבות ופנאי עשירים. במערכת החינוך הקיבוצית מושם הדגש על הקשר לסביבה, לטבע, לחקלאות ולעונות השנה.

בחזונם רואים חברי חולתה קהילה צומחת הקולטת משפחות צעירות. בשכונה החדשה, שכונת 'הרודוס', הנמצאת בסמיכות לחנדג' (נחל הדישון), 44 מגרשים בני חצי דונם, והבנייה בה מתאפשרת בשני מתווים: האחד בשיטת 'בנה ביתך', והשני כבנייה על פי דגמים שתוכננו  על ידי החברה היזמית המבצעת גם את פיתוח התשתיות בשכונה.

שלב התשתיות הסתיים זה מכבר, והחלה הבנייה בשכונה. הצטרפות לקיבוץ ובניית בית מתקיימים במסגרת קליטה לחברות בעצמאות כלכלית.

לפרטים נוספים אנא צרו קשר עם אלה קורן-בכר, טל: 052-4304755